שפות העולם - מילון מונחים
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
[א]
אוקסימורון (oxymoron) - שילוב של מונחים הסותרים זה את זה (שתיקה רועמת, סיוט אמיתי..)
אנטונים (antonym) - מילה שמשמעותה הפוכה ממילה אחרת (מכוער זה אנטונים של יפה)
[ב]
בינוני פועל (active/present participle) - שפות מסויימות (אנגלית, צרפתית וכדו') משתמשות בו בזמנים מורכבים.
(I am
teaching - אני מלמד)
בינוני פעול (past participle) - שפות מסוימות משתמשות בו בזמנים מורכבים (I have
spoken to her - דיברתי איתה)
[ג]
[ד]
דיבור ישיר (direct speech) - כשמצטטים את דבריו של אדם אחר מילה במילה (הוא אמר: "אני עייף")
דיבור עקיף (indirect speech) - כשחוזרים על דבריו של אדם אחר, אך לא במילים מדויקות. בא בדרך כלל אחרי כינוי זיקה בסעיף משני
(הוא אמר שהוא עייף)
דיפתונג (dipthong) - שילוב של תנועות. לעיתים שתי תנועות הבאות ביחד הופכות לצליל אחד
(צרפתית: oui-wee, ספרדית: cuando-cwando)
[ה]
הומונים (homonym) - מילים הנכתבות ונהגות באותה הדרך אך בעלות משמעות שונה
הומופון (homophone) - מילים הנכתבות בצורה שונה אך הנהגות באותה הדרך
הפלגה/סופרלטיב (superlative) - השימוש בשם תואר/תואר פועל להראות מהו הדבר בעל התכונה החיובית ביותר או השלילית ביותר במשפט
(הוא הילד הכי קטן בכיתה, הוא התלמיד הכי פחות חכם)
השוואה (comparison) - השוואה בין שתי תכונות שוות (.. כמו) או לא שוות (יותר/פחות מ..) במשפט.
התניה (subjunctive) - מצב שלא קיים בעברית. משתמשים בו בעיקר אחרי פעלים המביעים ספק, דעה אישית, תקוות וכדו'. בא בדרך כלל אחרי כינוי זיקה
(ש..) בסעיף משנה. (Je veux que tu me
dises - אני רוצה שתגיד לי. כאן הפועל dire בהתניה)
[ו]
[ז]
זמן מתמשך (progressive/continuous tense) - משתמשים כדי לתאר פעולה לא מושלמת בתהליך. אפשר להשתמש בהווה, עבר ועתיד. זמן זה אינו קיים בעברית
(אני הולך, הלכתי, אלך - I am walking, I was walking, I will be walking)
זמן עבר נשלם (pluperfect) - מתאר פעולה שהתרחשה בעבר והושלמה לפני פעולה אחרת שהתרחשה גם היא בעבר.
(I had already eaten when he came home - סיימתי כבר לאכול כשהוא הגיע הביתה)
זמן עבר פשוט (past simple tense/preterite) - מתאר פעולות שהתרחשו בזמן ספציפי בעבר והסתיימו.
(הוא הלך לשם אתמול, he went there yesterday, él fue allí ayer)
[ח]
[ט]
[י]
יחסה (case) - כששמות עצם (ולפעמים שמות תואר) מוטים בהתאם לתפקידם במשפט - מושא ישיר, נושא, מושא עקיף, שייכות וכו'.
יש שפות שאין להן יחסות, יש שפות עם 15 (פינית) ואף יותר.
[כ]
כינוי גוף (personal pronoun) - משתמשים כדי להחליף שמות עצם של אנשים. (הוא לא מצא את המפתחות)
כינוי זיקה (relative pronoun) - כינוי שמציג משפט זיקה. (זה המחשב
שרציתי לקנות)
כינוי רפלקסיבי (reflexive pronoun) - משתמשים עם פעלים רפלקסיבים. (Je
me brosse les dents - אני מצחצחת שיניים)
כינוי שם (pronoun) - מילה שמחליפה שם עצם. יש סוגי שונים של כינויי שם: כינויי גוף, כינויים מצביעים וכו'.
[ל]
[מ]
מוספית/אפיקס (affix) - הוספת אותיות לאמצע, תחילת או סוף המילה כדי לשנות את משמעותה.
מושא (object) - מי שמבוצעת עליו הפעולה (תן
לו את הכסף)
מילה נרדפת/סינונים (synonym) - מילה בעלת משמעות זהה למילה אחרת (film, movie - סרט)
מילת יחס לפני שם עצם(preposition) - מילה שמקשרת שם עצם או כינוי למילה אחרת. (דיברנו על הסרט שראינו אתמול)
משפט טפל/משעבד (dependent/subordinate clause) - סעיף שלא יכול לעמוד לבד, מתחיל בדרך כלל במילות שעבוד. (כעסתי
בגלל שהיא שיקרה לי)
משפט סביל (passive voice) - הנושא והמושא של משפט פעיל מחליפים מקום במשפט. (משפט פעיל - "החתול אכל את העכבר"
. משפט סביל - "העכבר נאכל על ידי החתול")
משפט פעיל (active voice) - האדם או הדבר שמבצע את הפעולה הוא הנושא של הפועל ("
החתול אכל את העכבר")
[נ]
נוטריקון (acronym) - ראשי תיבות (קב"ה: קדוש ברוך הוא)
נטיה (inflection) - מערכת שלפיה מילים משנות משמעות על ידי הוספת מוספית. (בית - בת
ים)
[ס]
סופית/סופיקס (suffix) - קבוצת אותיות ששמים בסוף מילה כדי לשנות את משמעותה. (glad - שמח. glad
ly - בשמחה)
סופרלטיב - ראה "הפלגה"
[ע]
עיצור אטום (unvoiced consonant) - עיצור שבשעת הגייתו לא מרעידים את מיתרי הקול: פ, ק, ס וכדו'.
עיצור קולי (voiced consonant) - עיצור שבשעת הגייתו מרעידים את מיתרי הקול: ב, ג, ר וכדו'
[פ]
פונמה (phoneme) - יחידת הצליל הקטנה ביותר בשפה
פועל דיטרנזיטיבי (ditransitive verb) - פועל שבא עם שני מושאים, בדרך כלל מושא ישיר ומושא עקיף
(נתתי לדני את הספר)
פועל הדדי (reciprocal verb) - פועל המתאר פעולות ששני אנשים או יותר מבצעים זה על זה (להתנשק, besarse, s'embrasser)
פועל יוצא (transitive verb) - פועל שבא עם מושא. (עדי רואה את מיכל)
פועל מקור (infinitive verb) - פועל לפני הטייתו (לראות, לקרוא, parler, hablar..)
פועל עומד (intransitive verb) - פועל שבא ללא מושא. (ישנתי, היא מתה)
פועל עזר (auxiliary verb) -
פועל רפלקסיבי (reflexive verb) - פועל המתאר פעולות שאנחנו מבצעים על עצמנו (להתקלח, ducharse, se doucher)
פסוקית/סעיף (clause) - משפט, או משפט בתוך משפט, הכולל נושא ונשוא (לפעמים רק פועל יחיד)
[צ]
צורן/מורפמה (morpheme) -
ציווי (imperative) - מצב, משתמשים בו כדי לתת למישהו פקודות, הוראות ולפעמים גם כדי לתת עצה.
(אל תדבר איתי!)
[ק]
[ר]
[ש]
שם הפעולה (gerund) - (קריאה/כתיבה וכדו')
שם עצם בלתי ספיר (mass noun) - שם עצם המתייחס לדבר הלא ניתן לספירה (מים, שמיים וכדו')
שם עצם דומם (inanimate noun) - שם עצם המתייחס לדברים שאינם חיים (שולחן, בית וכדו')
שם עצם מוחשי (concrete noun) - שם עצם המתייחס לדבר הקיים מבחינה פיזית (בן אדם, חיה, רהיט וכדו').
שם עצם קיבוצי (collective noun) - שם עצם המתייחס לקבוצה של אנשים, בעלי חיים או עצמים בתור יחידה אחת (חברה, משפחה וכדו')
שם תואר (adjective) - מגדיר את שם העצם. יכול לבוא לפניו (a boring book) או אחריו (ספר משעמם)
[ת]
תואר פועל (adverb) - מגדיר פועל, שם תואר או תואר פועל אחר. (הוא רץ מהר). בשפות רבות הוא נוצר על ידי הוספת
מוספיות לשם התואר. (wise - >wise
ly)
תווית הידוע/תווית מיידעת (definite article) - תווית שמשתמשים בה כדי להתייחס לשם עצם ספציפי, כמו ה הידיעה בעברית.
יש שפות שאין להם תווית ידוע (רוסית, למשל), יש שפות שבהן תווית הידוע מתאימה לשם העצם במין/מספר. (el libro - la casa)
תווית חלקית (partitive article) - משתמשים בה כדי להתייחס לכמות לא ספציפית של שם עצם. לא קיימת בעברית. דוגמה מצרפתית - : voulez-vous du café ? - רוצה (קצת) קפה?
תווית מסתמת/תווית סתמית (indefinite article) - תווית המתייחסת לשם עצם לא ספציפי. יש שפות שבהן תווית מסתמת
לא קיימת (כמו עברית, רוסית), יש שפות שבהן היא מתאימה לשם העצם במין/מספר (un livre, une femme)
תחילית/פרפיקס (prefix) - קבוצת אותיות ששמים בהתחלת מילה כדי לשנות את משמעותה
תנועה אחורית (back vowel) - תנועה הנהגת כשהלשון ממוקמת כמה שיותר מאחור בפה. חלק מהתנועות האחוריות הנן u, o, ɑ
תנועה מרכזית (central vowel) - תנועה הנהגת כשהלשון ממוקמת באמצע הפה
תנועה קדמית (front vowel) - תנועה הנהגת כשהלשון ממוקמת כמה שיותר קדימה בפה. חלק מהתנועות הקדמיות הנן
i, y, e, a, æ